עלייה מצרפת: הביקוש “האיכותי” שמזיז שכונות ופרויקטים

ההשפעה הבולטת ביותר אינה “בכל הארץ באופן שווה”, אלא באשכולות ביקוש ברורים שבהם קיימת כבר תשתית קהילתית־שפתית וקליטה טבעית: נתניה, ירושלים, אשדוד, רעננה וסביבתן. בשטח, גורמי שוק מדווחים במפורש שבנתניה חלק משמעותי מהביקוש בפרויקטים מסוימים מגיע דווקא מצרפתים, כולל עסקאות בסגמנט גבוה, לעיתים ברכישה שמוגדרת “לקראת עלייה” או כפתרון ביטחון לנוכח אנטישמיות בחו״ל. זו נקודה חשובה, כי היא מחדדת שהביקוש הזה נוטה להיות “נוקשה” יחסית — פחות רגיש לתנודות קצרות, ויותר קשור לשיקולי משפחה, חינוך, קהילה וזהות; לכן הוא יכול לתרום ליציבות מחירים ולהנעת עסקאות דווקא בתקופות שבהן הביקוש המקומי מתקרר.

מבחינה כלכלית, התרומה החיובית של העלייה מצרפת לשוק אינה רק “עוד קונים”, אלא גם פרופיל ביקוש שממריץ תכנון ובנייה: רבים מהעולים או המתכננים עלייה יעדיפו דירות חדשות או דירות משופצות בסטנדרט גבוה, עם מעלית, ממ״ד, מרפסות, חניה ותכנון מודרני. הדבר מתרגם ליתרון ליזמים ולפרויקטים שמסוגלים לספק מפרט ושירות ברמה גבוהה — ולעיתים מאפשר סגירת פרויקטים ומימון מוקדם (Pre-Sales) שמאיץ היצע בפועל. כלומר, גם כשנוצר לחץ מקומי על מחירים בשכונה מסוימת, במקביל יש מנגנון שמסייע להוציא לפועל עוד בנייה ולהרחיב מלאי — מה שתומך בשוק מאוזן יותר לאורך זמן, ולא בהכרח “בועה”.

במבט קדימה, כדאי להסתכל על העלייה מצרפת כעל “רוח גבית” נקודתית אך איכותית: המספרים עצמם אינם משנים לבדם את מצב הדיור הארצי (שנקבע בעיקר על ידי קצב התחלות הבנייה, ריבית, מיסוי, תשתיות ותעסוקה), אבל הם כן משנים את מפת הביקוש בערים מסוימות ובמוצרים מסוימים: דירות משפחתיות ליד מוסדות חינוך, פרויקטים עם קהילה מגובשת, אזורים עם נגישות לציר תחבורה טוב ושירותים בשפה הצרפתית. כשהביקוש הזה פוגש היצע מתוכנן נכון, התוצאה יכולה להיות חיובית לכל הצדדים: קהילות מתחזקות, רמת שירותים עירוניים עולה, פרויקטים חדשים מקבלים ודאות, ושוק הנדל״ן מקבל שכבת ביקוש ארוכת טווח שמייצבת אותו. במילים אחרות, עליית יהודי צרפת אינה רק “עוד ביקוש”—היא ביקוש עם כיוון, עם משקל סוציו־קהילתי, ועם יכולת אמיתית להוסיף לשוק נדל״ן בריא: פחות ספקולציה, יותר בית.